ראשי > אקטואליה > הגנרל נגד הסופר

הגנרל נגד הסופר


תא"ל (מיל) עודד טירה דורש מעמוס עוז, חתן פרס ישראל, לסתום את הפה ולא להביע דעה בויכוח על כניסה קרקעית של צה"ל לעזה.* זה לא בסדר. מאד לא *

הויכוח הציבורי בעד ונגד כניסה קרקעית של צה"ל, במבצע גדול, לרצועת עזה מתנהל כבר מספר חדשים . הוא מתלהט כל אימת שעצמת הקסאמים הנורים על שדרות וישובי הנגב המערבי מתגברת.

על רקע זה פרסם הסופר עמוס עוז רשימה ב"ידיעות אחרונות"  ובה יצא נגד מבצע קרקעי גדול. תמצית נימוקיו – מבצע כזה יגבה מחיר דמים כבד מצה"ל .עדיף לנהל מו"מ עם החמאס כדי להגיע לרגיעה. למשא ומתן כזה יהיה מחיר שלא יהיה קל לנו, אבל עדיף לשלם מחיר מדיני כזה על מחיר כבד בנפש חיילנו.

דעתו זו של עמוס עוז, חתן פרס ישראל לספרות, אינה מפתיעה. היא גם לא חדשה. הוא משמיע דעות בכיוון זה כבר שנים בנושאים שונים העולים בשיח הפוליטי/ציבורי בישראל. יש המסכימים איתו, יש גם מתנגדים להשקפותיו. גם מאמרו האחרון זכה לתגובות, בעיקר של מתנגדים מהצד הימני של המפה הפוליטית, וזה לגיטימי לחלוטין.

אבל הייתה גם תגובה מיוחדת, החורגת מהמקובל . הייתה זו תגובתו של תא"ל במילואים עודד טירה. בעבר קצין תותחנים ראשי ובאזרחות נשיא התאחדות התעשיינים. הוא פרסם מודעה גדולה (בתשלום), עתון הארץ14/2/08) ובה יצא נגד דעותיו אלה של עמוס עוז. אי ההסכמה של התא"ל במילואים לדעותיו של הסופר לגיטימית לחלוטין. גם הפרסום של דעה זו במסגרת של מודעה בעיתון הוא בסדר גמור  במיוחד כשהתשלום בא מכיסו הפרטי   של החתום עליה.

ובכל זאת ועם כל הכבוד, הנאמר במודעה על ידי עודד טירה הוא לא בסדר. מאד לא. זאת משום שבמודעתו הוא קורא לסופר עמוס עוז לסתום את הפה ולא להביע דעה בויכוח על כניסה קרקעית לעזה.

עודד טירה הוא אישיות בכירה. יש לו גינונים וגם נימוסים. לכן הוא אינו משתמש בביטוי "לסתום את הפה" כנגד עמוס עוז. הוא נוקט לשון "ספרותית".  כותרת המודעה שפרסם היא "סופרים – אינכם אסטרטגים – הסו". אי אפשר להבין את הקריאה הזו אלא כדרישה מעמוס עוז וסופרים אחרים השותפים לדעתו שישתקו ולא יביעו דעתם . בקיצור שיסתמו את הפה.

וכך אומר עודד טירה במודעתו:

"מה מקור הסמכות של עמוס עוז וחלק מחבריו הסופרים, לייעץ לעם ישראל בנושאים אסטרטגיים כמו הכניסה לעזה בפעולה קרקעית? האם עמוס עוז למד אסטרטגיה או התנסה בה? מי שמו מומחה, בעמוד השער של עיתון חשוב, לנושאים מאד מקצועיים? זוהי זילות של מקצוע האסטרטגיה. זוהי שטחיות ורדידות מקצועית, שכה מאפיינת אותנו. הסופרים בנושא זה משמשים גם נושא לחיקוי". עמוס עוז וחבריו הסופרים, אמורים להיות אמונים על ערכים לאומיים כמו למשל סולידריות וערבות הדדית. גם אמונים על ערכים כמו ההסכם הקיים בין  מדינה לאזרחיה שבמסגרתו הצבא מגן על תושבי המדינה ולא להיפך. על כך הם לא מדברים. ערך הסולידריות והביטחון הלאומי אינו חשבונאות של נפגעים."
את הפניה שלו לעמוס עוז ולחבריו הסופרים מסיים עודד טירה בשתי שורות מודגשות באותיות מובלטות:   "עמוס עוז היקר: – הדיבורים האלה מחזירים אותנו לגלות ומרפים את ידנו – הסו."

והוא חותם על המודעה בשמו ובדרגתו הצבאית: תא"ל במיל. עודד טירה. (עד כאן הנוסח המלא של המודעה כפי שפורסמה)

אין לי מושג מה היו הישגיו הגדולים ומה הייתה תרומתו האסטרטגית של עודד טירה למדינת ישראל ולצה"ל בתפקידיו השונים בצבא ובשירותו כקצין תותחנים ראשי. אבל דרישתו, בשם הביטחון הלאומי, מעמוס עוז וחבריו הסופרים לשתוק,  משום שכנראה דעתם אינה עולה בקנה אחד עם דעתו, מטילה צל כבד על תרבות הדיון הציבורי בישראל ועל יסודות המשטר הדמוקרטי בה . בעצם הצל  מוטל על התא"ל (במילואים) עודד טירה עצמו. אין צורך להמשיך ולפתח את משמעות דרישתו מן הסופרים/אמנים/סתם אזרחים לשתוק ולא להביע דעה בנושא. אפשר לחלוק, להתווכח לשכנע, אבל איסור על הבעת דעה היא דרך המקובלת במשטרים וחברות שלעת עתה הרוב בישראל אינו רוצה לחיות בהן. אני מקווה שאיני טועה בכך.
 

פורסם גם באתר "מחלקה ראשונה"

:קטגוריותאקטואליה
  1. 18 בפברואר 2008 בשעה 13:11

    את הדיון והתגובות שלך לפוסט שלי על נמאס מהצבא הזה כבר, שם הערת לי ש"הדג מסריח מהראש" ושההתמקדות שלי בקטנים אינה מוצלחת.
    קיבלתי את ההערה, אבל נידמה לי שבנושא של צה"ל אין להקל בקלה כבחמורה.

    ברגע שעוברים בשתיקה על ההתנשאות של סא"ל במיל, ומשפחתו,לשכנים שלהם רק על בסיס היותם אנשי קבע לשעבר, מקבלים את עודד טירה שמרגיש שיש לו גיבוי מהשטח לתת הוראות לעמוס עוז.
    עמוס עוז הוא בהחלט לא מחוץ לקונסנזוס, להיפך הוא מואשם בקרנפות וגיבוי לממשלה, והנה, ברגע שנותנים לצה"ל לרדות במי שנחשב "קיצוני" זה עובר מייד למרכז.
    מתקשר מבחינתי לפרשת "מכללת ספיר" . גם אם לא תומכים בעמדת נזאר חסן, וגם אם אני כותבת בבלוג שלי על אנשים בצורה בוטה, נידמה לי שכדאי במקרה הזה להיאבק על כל שעל, כי אחרת זה מגיע למרכז.
    האינטרס של צה"ל חורג מזמן מגדר הלגיטימיות של זרוע ביצועית קונקרטית, מדובר על הפיכה חברתית והפיכת הפירמידה הלאומית על ראשה. אנשים שיועדו לתפקידים ביצועיים תובעים לעצמם הגמוניה תרבותית, ואין מסוכן מזה. מאחר שמדובר להערכתי במהפכה חברתית-כלכלית, זה לא משנה אם מדובר בראש הפירמידה, הרמטכל, ראש השב"כ או גנרל אחר, או באחרון הרס"רים שמשתמש לרעה במדים כדי להשיג יתרונות באזרחות, כפי שתיארתי אצלי בבלוג.
    לא רק שמדובר באנשים מרמה נמוכה מאד, אלא שבכל מקרה, וגם אם אנחנו בשעת חירום לאומית מאה שנה, אסור לתת לצבא דריסת רגל בשום טריטוריה אזרחית לא כל שכן תרבותית, חינוכית, אמנותית, מחקרית.
    מצער שאנשים כמו עמוס עוז, או בכלל מי שחש מוגן בחסות הקונסנזוס, מתפלא כאשר התופעה מגיעה אליו.

  2. 18 בפברואר 2008 בשעה 17:40

    איריס
    שמחתי להיווכח כי את קוראת את הבלוג. תודה
    כלל לא ברור שדעותיו של עמוס עוז כיום הן קונצנזוס. חוץ מזה לא מובן למה את חושבת שעמוס עוז מרגיש מוגן בחיק הקונצנזוס ומתפלא שה"תופעה" מגיעה אליו. ככל הידוע לי הוא כלל לא הגיב.

  3. 18 בפברואר 2008 בשעה 19:42

    לא יצא להגנת אחרים. זו כוונתי.

    באשר לקונסנזוס, נידמה לי שהוא "הסופר הלאומי" האם יש מישהו אחר ?

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: