ראשי > אקטואליה > שביתת המורים צודקת אבל ניהולה בעייתי

שביתת המורים צודקת אבל ניהולה בעייתי


ישנה הסכמה כללית כי  שביתת המורים צודקת. כבר זמן רב שלא שמענו את נציגי המעסיק הציבורי,  הן המעסיק הישיר (משרד החינוך) והן את מי שמפתחות הקופה בידיו (הממונה על השכר) מודיעים, עוד לפני פתיחת מו"מ בדבר שכר, כי התביעות של הצד השני צודקות.

אם כך ישאל השואל  מה הבעיה ומדוע שביתת ארגון המורים העל יסודיים נמשכת כבר למעלה משבועיים ,ובעת כתיבת הדברים עדיין לא רואים סוף לעניין?

הבעיה כמעט כמו בכל סכסוך עבודה היא ניהול המשבר. בעניין הזה אין "טובים" ו"רעים". כל אחד מהצדדים עושה שגיאות וטעויות. אבל המורים ,יותר נכון היו"ר שלהם ומשרדי הפרסום והתדמית שלו – טועים יותר.

תוספות שכר מבלי לקשור זאת לתיקון ליקויים במערכת החינוך

על פי משרד החינוך והממונה על השכר, ארגון המורים תובע אולטימטיבית תוספת שכר של 15% מיד ואינו מוכן לדון במסגרת זו על שיפורים במערכת, ותוספת מאמץ מצד המורים בתמורה. הארגון אמנם מדבר על מאבק לשיפור השכר של המורים  וגם תוספת שעות הוראה וצמצום מספר התלמידים בכיתה- אבל מקדים לכל אלה את הדרישה לתוספת שכר.  האם מישהו באמת מאמין שאם היו מודיעים היום על תוספת שכר למורים כפי שהם דורשים , היה יושב ראש הארגון מודיע כי המורים ממשיכים בשביתה, עד שיתוקנו הליקויים האחרים במערכת? אז מדוע כורכים את המאבק לתוספת שכר , שהוא לגיטימי לחלוטין, בעטיפה של דרישות לתיקון המערכת? נכון שיותר "יפה" להתייצב מול הציבור, במיוחד ציבור ההורים, כמי שנאבקים על שיפור רמת החינוך ולא רק על תוספת שכר לכיסם של המורים, אבל מכיוון שברור לכל כי לאחר שיוסכם על תוספת שכר בלבד כדרישת המורים, תסתיים השביתה מבלי לסכם על שינויים מבניים – עמדת המורים אינה אמינה.

מדוע המורים אינם מוכנים לדון גם בשינוי נוחלי העבודה והכנסת שינויים במערכת? משום שכאן הם יתבעו לתרום את חלקם במקביל לתוספות השכר . לזה הם כנראה לא מוכנים. אמנם המורים יודעים כי אין מנוס מהמהלך וצריכים התאמות אפילו רחבות, אבל על כך כנראה ידרשו תשלום נוסף. כך ייווצר מצב שבו קודם יקבלו מבלי לתרום, אח"כ  יתבעו תשלום עבור כל שינוי בו יידרש מהם מאמץ. אם המתואר אינו נכון, יואילו נציגי המורים לפרט מה הם מוכנים לתרום תמורת תוספת שכר מעבר לתיקון השחיקה בשכר. (ישנו מקום לתגובות והבהרות בצמוד לרשימה)

 צווי מניעה והתפטרות מורים

לאור התמשכות השביתה מודיעים המעסיקים כי יבדקו אפשרות לפנות לבית הדין לעבודה ויבקשו צווי מניעה שיחייבו את המורים לחזור לעבודה. ראשי ארגון המורים אינם מרוצים ממהלך כזה. בעבר הם הודיעו שיפרו את הצווים אם יוצאו, אבל חזרו בהם כעבור זמן לא ארוך. עכשיו מצאו "פטנט" חדש. על מנת שלא לציית לצווים, יתפטרו אלפי מורים מתפקידם ואז לא יהיה מי שיהיה חייב לכבד את הצווים. לא בטוח שבית הדין לעבודה ימהר להוציא צווי מניעה גורפים כנגד המורים ואם יוציא על המורים לכבדם. אם המורים רוצים להתפטר ובכך לסכל את הכוונה להוציא צווים – שיעשו כך. אבל כלל לא בטוח שאמנם כך יהיה. האם המורים מוכנים לוותר על זכויותיהם הסוציאליות פנסיוניות המובטחות להם על ידי המדינה בעת פרישה, אך לא בעת התפטרות מתריסה?. אם נכון כפי שמפרסמים יועצי התקשורת של המורים ,שמורים מתפטרים יוכלו למצוא עבודות מכניסות יותר – מדוע,  אם יש אפשרויות כל כך טובות, לא עשו זאת עד כה.

דיון  רק עם ראש הממשלה

למורים יש עוד כמה עמדות בעייתיות. הם לא מוכנים כבר לשבת למו"מ עם שרת החינוך. לטעמם היא אמנם בעלת כוונות טובות אך אין לה סמכויות. גם עם נציגי האוצר, המורים אינם מוכנים לשבת למו"מ. אלה לטעמם הם נציגים זוטרים שאין בסמכותם לקבל החלטה. המורים דורשים לשבת למו"מ עם ראש הממשלה. רק איתו ועל ידי כך הוא יהיה מעורב. אם לא ישב אתם  מאיימים המורים כי יפתחו נגדו במסע הסברה ויפנו לאו"ם . בישיבת הממשלה הפנה ראש הממשלה קריאה למורים להפסיק את השביתה ולהיכנס למו"מ עם האוצר ומשרד החינוך על תיקוני שכר והכנסת שינויים מבניים במערכת החינוך. לא בטוח שהקריאה הזו תהייה סולם מספיק למנהיגי המורים כדי לשנות כיוון ועמדה.

לראש הממשלה הייתה אפשרות נוספת, על הפניית קריאה פומבית למורים בישיבת הממשלה. הוא יכול להזמין את נציגיהם לפגישה, יחד עם שרי האוצר והחינוך ושם לחזור באוזניהם על אשר אמר בישיבת הממשלה.  אולי לא עשה כך משום שלא רצה להנחית על מנהיגי השביתה עמדה כזו בפגישה אתם. אבל אם אין ברירה יתכן ויעשה זאת. מה ירוויחו מכך המורים? פנייה לאו"ם?

הבעיות של יו"ר הארגון

עניין נוסף מטריד את המטפלים בנושא השביתה – יו"ר ארגון המורים רן ארז. מעל ראש היו"ר מרחפות שורה של פרשיות לא נעימות, בלשון המעטה, כולן בתחום של  ליקויים מנהליים ואי סדרים כספיים. (פרטים בנושאים אלה פורסמו בעבר בהרחבה בתקשורת) עניינים אלה עוררו אופוזיציה והתנגדות ליו"ר בארגונו פנימה. יש טענה כי העמדות הנוקשות והטכניקות הקיצוניות שנוקט ארז בניהול השביתה הנכחית מושפעות מהתנגדות זו. את מנהלי המו"מ מטעם הממשלה לא מעסיקות כל כך הטענות נגד ארז במישור הניהולי . הם רגילים . אבל מטרידה אותם מאוד התנהגות היו"ר במו"מ. האם ניסה לערב  שיקולים מפלגתיים ולהביא להדחת  שרת החינוך ולמינוי מישהו אחר במקומה, שלדעתו יהיה "נוח" יותר. (ארז מכחיש כמובן את הדברים אבל ערוץ 10 ששידר זאת לא חזר בו, בינתיים) האם סירובו של ארז לדון ברפורמה במערכת החינוך במסגרת הדיון על תוספות השכר אינו נובע מרצונו "להוכיח" לחברי ארגונו וליו"ר הסתדרות המורים, שהוא הארגון המקביל, ולחבריו כי הוא – ארז – מביא הישגים רבים יותר. כל האמור מוכחש כמובן על ידי ארז וחבריו. אבל השאלות הללו צפות ועולות.  זאת על רקע ניהול מסע תקשורתי אגרסיבי , כנגד ראש הממשלה והשרים הממונים, על ידי ארגון המורים שהתקשר עם יועצי תקשורת שהתמחותם היא  "פרסום שלילי" לצד השני. כל אלה לא מוסיפים ליכולת לנהל מו"מ ענייני ושקט. האם יתכן שתמורת פריצת דרך במו"מ ידרשו משרדי האוצר והחינוך מארז ל"זוז הצידה" במו"מ או לסיים את תפקידו בארגון?

פרק ב'

כשבועיים וחצי לארח פרוץ השביתה בהם כמעט לא התקיים מו"מ מפני שיו"ר ארגון המורים סרב לקיים מו"מ עם נציגי האוצר ומשרד החינוך  הסכים רן ארז לדבר עם אנשי האוצר ועם אנשי משרד החינוך. אבל זאת רק לאחר שהמעסיק הישיר של המורים יו"ר מרכז השלטון המקומי הציע להיות מגשר. זו הייתה הצעה שאי אפשר לסרב לה כי השלטון המקומי הוא הגוף המוסמך במקרה זה לבקש צווי מניעה מבית המשפט. במצב כזה ארז לא יכול היה לסרב כי בכך היה שולח את השלטון המקומי לבקש את צווי המניעה.. במקביל, אחרי שמזכיר ההסתדרות זימן את ארז לפגישה נמסר שהאחרון הסכים לדון בנוסף לתוספת השכר, גם על השינויים האחרים, בהתאמות המתחייבות. יש לברך על כך. סוף סוף מדברים. לדעתי עדי אלדר ועופר עיני מנסים, במידה מסוימת של הצלחה, להורידי את רן ארז מהעץ עליו טיפס ומינו עצמם כחונכים ומשגיחים עליו במו"מ. מובן שאיש לא יודה בכך. אבל עובדה היא שרק לאחר ששני גורמים אלה נפגשו, עם יו"ר ארגון המורים לשיחה, הוא הסכים לחזור לשולחן הדיונים עם אותם גורמים שקודם לכן סרב לדבר איתם.

פרק ג'

זה השלב הקשה ביותר. לאחר משבר של כמעט שלשה שבועות מגיע שלב ההכרעה. השאלה היא האם ישכילו הצדדים לגלות גמישות מספקת כדי ללכת אחד לקראת השני. כרגע ברור שהמורים צריכים להציע לאוצר תמורה נוספת בעבור תוספת שכר גבוהה יותר כי ברור שהאוצר לא יכול לתת למורים מעבר למה שנתן לשאר עובדי המגזר הציבורי, בהסכם האחרון עם מזכ"ל ההסתדרות. למורים צריך להיות ברור כי על מנת לקבל יותר הם צריכים גם לתת. ישנה עכשיו סכנה כי כדי לסיים את המשבר "יתפרו " הצדדים עסקת "ישראבלוף". האוצר בתרגילי חשבונאות ינטרל אח"כ ממשכורת המורים את התוספות החורגות שאילצו אותו לתת להם במו"מ. המורים מצידם יתחמקו מביצוע תוספת המטלות שיקבלו על עצמם במו"מ וינמקו זאת "בהתאמות המתחייבות." כך נחזור לנקודת ההתחלה לאחר משבר של שלשה שבועות. תגידו זה לא יכול להיות? נקווה שלא. אבל היו דברים מעולם.

:קטגוריותאקטואליה
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: