ראשי > אקטואליה > אוהבים את מבקר המדינה

אוהבים את מבקר המדינה


שלש הצעות חוק שלא זכו לאזכור רחב הוגשו באחרונה בעניין מבקר המדינה. האחת בלתי ראויה וחסרת איזון, השנייה, באותו עניין, ראויה לתשומת לב והשלישית מצחיקה. עיון בהן ממחיש כיצד משמשים עיקר , תפל ופופוליסטי אצל נבחרי העם.
ההצעה הראשונה היא הצעת חוק יסוד מטעם החכי"ם אלדד, יחימוביץ דותן, אורלב לבנת וכהן . היא מבקשת להעניק חסינות למבקר ולהסיר ממנו כל אחריות פלילית או אזרחית. כך נאמר בה:
 
1.      "מבקר המדינה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית , ויהיה חסין מפני כל פעולה משפטית בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה, אם היו הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו כמבקר מדינה.
2.      הכנסת רשאית בהחלטה, ליטול את חסינותו של מבקר המדינה , ובלבד שעשתה זאת לפי הצעת הועדה לביקורת המדינה של הכנסת.
3.      הועדה לביקורת המדינה של הכנסת לא תגיש הצעתה כאמור בסעיף זה אלא לאחר שהובאה בפניה בקשת היועץ המשפטי לממשלה, אם סבר כי יש להסיר את חסינות מבקר המדינה.
4.      החלטת הכנסת על הסרת חסינות בפני דין פלילי תיעשה בהצבעה גלויה. "  
 
בדברי ההסבר להצעה נאמר:
"לאחרונה דרש ראש הממשלה , אהוד אולמרט לחקור את מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בחשש לעבירה  פלילית של שימוש לרעה בכוח המשרה ועבירות נוספות בגין "הדלפות שיטתיות" .דרישה זו היא חסרת תקדים וחושפת  את הגבלת העצמאות וחופש הפעולה המתחייבים על מנת למלא את תפקיד מבקר המדינה כראוי. על אף שעל פי החוק אחראי מבקר המדינה בפני הכנסת בלבד, ואינו תלוי בממשלה, נוצר מצב שעל ראשו מונפת חרב החקירה המאיימת לשבש את שיקול דעתו ולהגביל את חופש הפעולה העומד בבסיס התפקיד. חוק זה בא לתקן את המצב הקיים ולהסיר כל מגבלה על עבודתו בעצמאית של מבקר ה מדינה."
 
 הצעת חוק זו המתיימרת להגן הגנה על מבקר המדינה היא הצעה פופוליסטית ובלתי ראויה. מבקר המדינה אינו זקוק להגנות מסוג זה. האם רק משום שפרקליטיו של ראש הממשלה ביקשו לבדוק אם לא חרג המבקר מסמכויותיו בעת עריכת אחת מהביקורות שהוא מנהל נגד ראש הממשלה יש צורך לחוקק חוק יסוד ? האם שיקול הדעת וחופש הפעולה של מבקר המדינה נפגעים מכך שחובתו (כן גם הוא) לפעול על פי חוק?

בשנה האחרונה ראינו גם שופטים שהורשעו בדין, גם שרים, גם ח"כים ועומד ותלוי עניינו של הנשיא הקודם. בכלל , מדוע יש להעניק חסינות למבקר? אם הוא פועל במסגרת תפקידו ובהתאם לסמכויותיו על פי דין הוא ממילא חסין בפני תביעות . אם הוא חורג מכך זה כבר עניין אחר. מי שממונה על חשיפת ליקויים וחריגות מהוראות החוק והנוהל אינו צריך להיות חסין בעצמו מהחובה לציית לכך.. מבקר צריך לדעת לעמוד בלחצים. אין זה תפקיד דה לוקס.

הצעת חוק נוספת באותו נושא הוגשה על ידי ח"כ ניסן סלומיאנסקי. בהצעה נאמר:
" לא תיפתח חקירה פלילית נגד מבקר המדינה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. ולא יוגש כתב אישום נגד מבקר המדינה אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה".
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר :
"כיום לא נדרשת הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה , בכדי לפתוח בחקירה פלילית נגד מבקר המדינה או בכדי להגיש נגדו כתב אישום וזאת בעוד הסכמה כאמור נדרשת בעת פתיחת חקירה פלילית נגד שופטים , שרים וראש הממשלה. לגבי המבקר אין בחוק הוראה כזו. נוכח החשש שמבוקרים  כאלה ואחרים ינסו להטיל מורא על מבקר המדינה באמצעות נקיטת הליכי סרק פלילים נגדו מוצע להשוות מעמדו לעניין זה למעמדם של שופטים שרים וכן ראש הממשלה ולהתנות פתיחת חקירה פלילית והגשת כתב אישום נגד מבקר המדינה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."

הצעה זו שונה מקודמתה בכך שאינה מבקשת להעניק חסינות גורפת למבקר מחד גיסא ומבטיחה לו הגנה מסוימת מפני ניסיונות לנצל לרעה הליכים פליליים על מנת להרתיעו ולשבש עבודתו. יש בה את האיזון הראוי והיא מצדיקה עיון רציני.

עתה נעבור להצעה המצחיקה (אבוי לבדיחה שבה)
ח"כ והשר לשעבר איתן כבל מבקש לחייב בחוק את מבקר המדינה לפרסם ממצאים חיוביים יחד עם ממצאים שליליים בדוח הביקורת השנתי שהוא מניח על  שולחן הכנסת. זאת כדי לסייע לח"כים לקבל תמונה מלאה על הגופים המבוקרים ולתרום להערכה העצמית של ההנהלות והעובדים באותם גופים מבוקרים ובכך לדרבן אותם "להיות בסדר".
הצעה כזו מעוררת אצלי ,לפחות, גיחוך.
מבקר המדינה מונה על מנת לבדוק קיומם של ליקויים בגופים המבוקרים ,לפרסמם (את הליקויים) ולהמליץ על דרכם לתיקון. אין זה מתפקידו הראשי לחלק צל"שים או לשמש "קצין מוראל". חיובו בחוק לפרסם דברים "חיוביים" יסיט אותו ואת אנשיו ממטרת פעילותם המרכזית. תואיל הממשלה ותפרסם באמצעות מערכות ההסברה שלה, דובריה ויועצי התקשורת שלפקודתה את פעולותיה החיוביות. אם אכן מדובר בפעולות של ממש ולא בהצהרות יעריך זאת הציבור. הוראת חוק באשר לתוכן דוח הביקורת השנתי מערערת על עצמאות המבקר ורומזת על ליקוי בשיקול דעתו עד כדי כך ש"צריך להחזירו למסלול" על ידי חקיקה.
 אין צורך להפוך את מבקר המדינה ל"משבח השלטון " ושלוחותיו, ולהרוס על ידי חקיקה את אמינותו. צריך להשאיר את הדבר לשיקולו של המבקר  .אולי כוונתו של הח"כ הייתה דווקא לטובה, אבל מעט מחשבה על הצעתו לא הייתה מזיקה. זאת במקרה הטוב. במקרה הרע אולי דווקא הקדיש מחשבה להשלכות הצעתו. בכל מקרה, מבקר המדינה לא צריך מליצי יושר כאלה.
 
 
 
 

:קטגוריותאקטואליה
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: